אזולאי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

הצדדים הסמיכו את ביהמ"ש ליתן פסק דין בהתאם לסעיף 4 (ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

התובע, מר שמעון אזולאי (להלן: "התובע"), יליד 1969. ביום 28/10/09 נפגע התובע בתאונת דרכים, בהיותו בן 40.

התובע טוען כי הוא נפגע בחזה, בצלעות ובגב התחתון וכי לאחר מכן היה בטיפולים בבית החולים העמק ובקופת החולים. התובע מציין כי הוא נזקק ל-36 טיפולי פיזיותרפיה וכי שהה בחופשת מחלה למשך כחודש וחצי. אין חולק כי התובע נבדק על ידי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי אשר קבעה שלא נותרה לו נכות צמיתה עקב התאונה. התובע טוען כי בבדיקת CT שבוצעה לו הודגם בקע אחורי ולחץ על השק התקאלי והכל עקב התאונה, וכי נפלה טעות בקביעתה של הועדה הרפואית של המל"ל.

באשר להיבט התעסוקתי טוען התובע כי הוא שימש כמנהל עבודה בחברת בניה במועד התאונה, אך כי בעקבותיה, והיות ורופאה תעסוקתית קבעה כי הוא לא מסוגל להמשיך בעבודה פיזית, או עבודה שכרוכה במאמץ ועמידה ממושכת, הרי שהוא פוטר מתפקידו.

התובע עותר לפיצוי בראשי הנזק הבאים:

כאב וסבל – 17,000 ₪.

הפסד השתכרות לעבר - משכורתו של התובע לשיטתו היתה כ-20,000 ₪ נכון להיום. לטענתו ההפסד לעבר היה כ-70,000 ₪ מתוכו התקבל מהמל"ל סכום מסוים וההפרש הינו כ-40,000 ₪. בתצהירו טוען התובע כי לאחר שפוטר הוא נזקק לפרק זמן מסוים עד אשר מצא עבודה חדשה וכי יש לפצותו גם בגין הפסדיו במהלך תקופה זו, לגבי כחודש וכמה ימים, בסך של כ-15,000 ₪. במהלך הדיון לא הועלתה טענה זו אלא נטען כי יש הפרש בין המשכורת בעבודה החדשה לבין המשכורת בעבודה "הישנה" לגבי חודש, בסך 1,500 ₪.

הוצאות נסיעה - כ-1,500 ₪.

הוצאות רפואיות - כ-400 ₪.

עזרת צד ג' - כ-3,600 ₪.

הנתבעת מודה בחבותה בהתאם לחוק, אך מכחישה את הטענות באשר לגובה הנזק. הנתבעת מפנה לכך שלתובע היו תאונות קודמות ומבקשת להדגיש שעל קביעת הוע"ר של המל"ל לא הוגש ערר ומכאן יש ללמוד על השלמתו של התובע עם הקביעה לפיה הפגיעה לא הותירה כל נכות. לגבי פיטוריו של התובע, טוענת הנתבעת כי אין קשר בינם לבין התאונה ומעלה טענות נוספות בכל הנוגע לנזקים. עוד טוענת הנתבעת כי משכורתו של התובע במקום העבודה החדש היתה גבוהה יותר מאשר במקום העבודה הקודם.

הנתבעת מדגישה כי התקבלו מהמל"ל תגמולים בכל הנוגע לתאונה בסך של כלמעלה מ-21,000 ₪ וכי במהלך תקופת אי הכושר התובע קיבל את משכורתו הרגילה מהמעביד - היות והמעביר הוא שקיבל את תקבולי המל"ל. לכן, טוענת שהפיצוי מעבר לכך אינו עולה על סכום של כ-5,000 ₪.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, בכתבי הטענות, בתצהיר של התובע ובמסמכים שצורפו לו, עמדתי היא כי על הנתבעת לפצות את התובע בסך של 19,000 ₪, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% מהסכום המפורט מעלה (כאשר סכום זה כולל כבר מע"מ) ובתוספת החזר אגרת בהמ"ש משוערכת להיום.

ניתן היום, כ"ג אלול תשע"א, 22 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: